<h1>מרדכי הלכ' נדה סימן תשל"ה</h1>
<h2>דף ח.</h2>
יכול הרואה ג' ימים תחלה, בתחלת ראייתה, תהיה זבה, ותצטרך לספור ז' נקיים, ת"ל או כי תזוב על נדתה, כלומר סמוך לנדתה, לאחר נדתה נעשית זבה, וז' ימי נדה קודמין לימי זיבה. ואין לי שתהא זבה אלא כשהיא רואה לאלתר, סמוך לנדה ממש מיד לאחר שכלו ימי נדתה, מופלג מנדתה יום א' מנין, שאחר ז' ימי נדה שפסקה יום אחד ואחר ראתה ג' ימים מנין שתהא זבה, ת"ל או כי תזוב, מריבוי או. [אין לי אלא יום א', מנין לרבות ב ג ד ה ו ז ח ט י מנין, אמרת מה מצינו ברביעי שראוי לספירת זיבה וראוי לזיבה, אף אני אביא את אלו שראוין לספירה וראויה לזיבה. ומנין לרבות י"א, ת"ל בלא עת נדתה. יכול שאני מרבה י"ב, אמרת לא, ומנין לרבות י"א ולהוציא י"ב, מרבה אני י"א שראוי לספירת או כי תזוב, ומוציא אני י"ב שאין ראוי לספירת או כי תזוב כדפירש האלפסי, במ"י] מרבה אני את י"א ימים שראוי לספירת או כי תזוב כו' כדפי' הרי"ף. ורש"י [מ"י העביר קולמוס על פי' וגרס כדפי' הרי"ף ורש"י. מרבה אני] (פי') מרבה אני י"א שראוי לספירת או כי תזוב, דהוא דאורייתא כשרואה מופלג מנדתה יום א' [דהיינו תשיעי לתחלת נדתה], אז יהיה ספירת יום אחרון דז' נקיים ביום י"א (נקיים), אבל יום י"ב [דהויא מופלג שני ימים מנדתה] אין ראוי אלא לספירה מה שמצינו. אין לי אלא הרואה ג', כדדרשינן לעיל ימים שנים רבים ג', מנין לרואה ב' שהיא זבה קטנה להיות שומרת יום כנגד יום, [ת"ל ימי, יום אחד מנין, ת"ל כל ימי. ומנין שסופרת אחד לאחד], ת"ל טמא יהיה, [יכול] לרבות עוד יום א', ת"ל יהיה לה, מיעוטא הוא דאין לה טומאה אלא יום א'.
